- כיצד המוסד חדר לאיראן בצורה כה יעילה?
- כיצד ניתן להשיג שלום ביום שאחרי המלחמה?
כשההיסטוריה חוזרת על עצמה, יש לנו הזדמנות משמעותית ללמוד ממנה. בעודנו צופים במלחמה המתפתחת בין איראן לישראל, שנכנסה כעבור 12 ימים להפסקת אש, אני מוצא את עצמי נמשך לפועלם החרישי והנסתר של אלה שהעזו פעם לבנות גשרים – בצללים ובדממה. ידידי היקר עופר נמרודי שיתף אותי בסיפורים בלתי נשכחים על אביו, אל”מ יעקב נמרודי. כשהקשבתי לעופר, הופתעתי לא רק מהסכנה שיעקב התמודד איתה, אלא גם מהאנושיות שהשכיל להביא לכל משימה. היה זה רגע שבו ניצת בי שביב תקווה: שיום אחד בקרוב מאוד, ישראל ואיראן עשויות לעבור ממלחמה להבנות הדדיות, ולחזור לשיתוף פעולה כמו שהיה בעבר, בין היתר בזכות עקבות שהשאירו אחריהם אנשים כמו יעקב נמרודי.
שתי שאלות בוערות נמצאות כעת בלב סדר היום הציבורי:
- כיצד טיפחה ישראל רשת ריגול חשאית, חודרת ומדויקת כל כך של המוסד בתוך איראן?
- כיצד ניתן להשיב את השלום ביום שאחרי המלחמה?
בבחינת מורשתו של אל”מ יעקב נמרודי, נוכל למצוא תשובות לשתי השאלות.
מנהיגותו הנועזת והיצירתית של יעקב הניחה את היסודות למבצע הראשון של המוסד באיראן. בעקבות מאמציהם המשותפים של אל״מ יעקב נמרודי ואחרים, נרקמה בין ישראל לאיראן מערכת יחסים קרובה ובעלת קשרים רחבים. במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, סייעה איראן לישראל תוך שהיא חורגת מעמדת OPEC (ארגון המדינות המייצאות נפט) ומעבירה לישראל אספקת נפט חיונית, בניגוד לאמברגו שהטיל הארגון. ראשת ממשלת ישראל, גולדה מאיר, העבירה את הבקשה לאספקת הנפט דרך אל״מ נמרודי, כדי שתועבר לשאה האיראני. השאה נענה לבקשה כמחווה של כבוד כלפי ישראל, כלפי נמרודי, וכן כלפי השגריר והצוות שסייעו לאיראן בדרכים רבות. כמחווה הדדית, נעתרה ראש ממשלת ישראל לבקשתו של השאה להאריך את כהונתו של נמרודי בסיום כל תקופת שירות.
כביטוי של ידידות, בשנת 1977, נפגש סגן שר ההגנה של איראן, חסן טופניאן, עם שר הביטחון הישראלי, עזר ויצמן, בביקור חשאי כדי לדון בשיתוף פעולה טכנולוגי- צבאי. טופניאן ביקר ב”יד ושם”, המרכז לחקר השואה של ישראל, ונאמר עליו כי בכה בגלוי לנוכח החורבן שפקד את העם היהודי על ידי הנאצים הארורים.
עבור רבים, זמנים אלו של שיתוף פעולה בין איראן לישראל עשויים להיראות בלתי נתפסים. עם זאת, לפני המהפכה האסלאמית של 1979, התקיימו בין הצדדים יחסי כבוד הדדי ושיתוף פעולה. מתוך לקחי העבר אנו יכולים לאחוז בתקווה שהאדמה שבעבר הייתה פורייה לשלום ולהבנה תפרח שוב.
מורשתו של יעקב נמרודי: נולדה מתוך אמונה, שזורה באמון, אומנה על ידי המוסד
יעקב נמרודי לא היה סוכן מוסד מן השורה. הוא היה הנספח הצבאי הראשון של ישראל באיראן, יהודי יליד בגדד, שסייע להקים ולעצב את אחד מקשרי המודיעין המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הישראלית. בשנות ה-50 וה-60, במהלך ברית שברירית אך אמיתית בין איראן לישראל, נמרודי סייע בבניית נוכחות עמוקה של המוסד בטהרן, תוך שיתוף פעולה עם עמיתים רבים ומוכשרים. הכריזמה השקטה והגאונות האסטרטגית שלו יצרו את התשתית לרשתות מודיעין רבות הפועלות עד היום.
נמרודי הבין את הכוח המבצעי של פעולות ריגול. בעוד שאויבים גדולים מישראל עשויים להחזיק כלי נשק גדולים יותר, המוסד ממנף מודיעין אנושי ומערכות יחסים כדי לייצר השפעה רחבה יותר. המוסד משתמש באלמנטים של הפתעה, דיוק ואמון. כפי שמשלי (כ”ז, י”ז) מלמד: “ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו.” עוצמה צבאית לבדה אינה מספיקה, אך קשרים אנושיים הם שהופכים אסטרטגיה למשמעותית.
הוא, יחד עם אנשי מפתח ישראלים אחרים, היו גורמים מכריעים במשימה שנשמעת כמו סרט אך שינתה את ההיסטוריה : מבצע יהלום . מיג-21, מטוס הקרב המוביל של ברית המועצות, היה לחידה בלתי מפוצחת עבור מדינות המערב, עד שישראל השיגה אחד באמצעות מבצע נועז של המוסד בהנהגת ראש המוסד מאיר עמית ובסיועו של נמרודי בשטח. הסיפור כלל טייס עיראקי נוצרי מאוכזב בשם מוניר רדפא, מאהבים נסתרים בבגדד, פגישה סודית באי יווני, אותות רדיו מוצפנים, וטיסת עריקה דרמטית לישראל. נקודת השבירה של רדפא בעיראק הגיעה כאשר קיבל פקודה להפציץ כפרים כורדיים, שרבים מהם אוכלסו באזרחים נוצרים. הוא החטיא בכוונה! רק כדי לא לפגוע. הבנתו העמוקה של נמרודי את המוטיבציה האנושית סייעה להביא את רדפא למקום מבטחים, יחד עם המטוס ששינה את מאזן הכוחות. מאוחר יותר, ישראל העבירה תובנות וידע חשובים על המיג-21 לחיל האוויר של ארה”ב.
פחות משנה לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, ישראל השיגה עליונות אווירית. אך הנס האמיתי לא היה רק צבאי, הוא היה נס מוסרי. נמרודי ועמיתיו לא רק גייסו סוכנים, הם בנו גשרים עם כורדים, איראנים ואחרים ברחבי המזרח התיכון. הם מצאו קשרים אנושיים במקומות הבלתי צפויים ביותר.
המוסד כיום: ממשיכים את מורשתו של נמרודי
רוח זו של אסטרטגיה נועזת ובלתי קונבנציונלית ממשיכה גם היום. עמוק בתוך איראן, המוסד ביצע וממשיך לבצע, כמה מהמבצעים הנועזים ביותר בהיסטוריה המודרנית:
- גניבת ארכיון הגרעין של איראן ממחסן בטהרן והברחתו לישראל בלילה אחד.
- חיסול מדעני גרעין איראנים בכירים בדיוק מירבי.
- הקמת מתקן שיגור רחפנים בתוך איראן והרכבת כטב”מים ליד אתרים צבאיים כדי להשבית מערכות טילים מבפנים.
- ביצוע משימות חבלה, תוך שימוש ברחפנים זעירים על מנת לשתק מערכות מכ”ם וטילים לפני תקיפות ישראליות.
- תזמון תקיפת בונקר על ידי הכוונת בכירי חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה לבונקר בטהרן באמצעות תקשורת מזויפת, ולאחר מכן השמדת מרכז הפיקוד לפני ששוגרו טילים.
אלו אינם תרגילים פשוטים, אלא תוצרים למורשתו של נמרודי. הדרכים שהתווה הן כעת אלגוריתמים מתוחכמים לפעולה חשאית. רשתות המודיעין שלו חיות כעת בתקשורת מוצפנת. אך יסוד האמונה נותר ללא שינוי: אמונה בה’ ובחברי הצוות, אומץ לב מקומי, ומחויבות בלתי מתפשרת להגן על ישראל באמצעות דיוק, ולא בכוח בלבד.
בתפנית פואטית, אפילו ה”טהרן טיימס” פרסם הספד לאל”מ יעקב נמרודי כשנפטר בגיל 97 בשנת 2023, וכינה אותו “אבי המוסד”. אפילו היריבים זכרו את הימים שבהם ישראל ואיראן עמדו כבעלות ברית.
שביל אל השלום
היום, בעוד ישראל ואיראן מצויות במלחמה, אני שב ונזכר באומץ הלב החרישי של יעקב נמרודי. סיפורו מזכיר לנו שריגול נעשה מתוך סיבה ולא רק בתזמון מסוים, וכי רק הקב”ה יודע את התזמון האמיתי. מאמציהם הנסתרים של חברי צוות רבים הם אלו שנוטעים את זרעי השלום העתידי. אני זוכר את סיפורו של עופר על טיסותיו לצורכי הצבא עם אביו ולינה תחת אור הכוכבים, כשקולות הפגזות נשמעו בקרבת מקום. למרות הסכנה, יעקב גרם לבנו לחוש בטוח.
מי ייתן והתבוננות זו על העבר תשמש כמגדלור קטן של תקווה לעתיד. כפי שמלמד ישעיהו (ב’, ד’): יום אחד האויבים “וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”.
אנו מדליקים נרות לזכר אלה שהלכו לעולמם. במקרה של אל”מ יעקב נמרודי, מורשתו היא להבה שעדיין מרצדת מרחוק – תזכורת לכך שגם בתוך מלחמה, תמיד קיימת דרך, נסתרת ככל שתהיה, חזרה אל השלום.
מי ייתן ויהיו לנו הכוח, החזון והאמונה בימים ובשבועות הקרובים לתמוך בישראל, בצה”ל, במוסד, בארצות הברית ובבנות בריתנו האזוריות בהבסת הנהגת הטרור של משמרות המהפכה האיראניים. מי ייתן ונסייע לשחרר את העם האיראני משבי משמרות המהפכה ואת העולם מאחיזת הטרור של טהראן.
מי ייתן ונוכל לדמיין מזרח תיכון חדש, שיבורך בהרחבת הסכמי אברהם, חופשי מטרור ומלא בהבטחה לשלום ושגשוג אזורי.
תהנו בהשראת הבלוג:
מרגלים דוממים בעבודתם,
גשרים נבנים תוך אמון וסיכון,
תקווה פורחת מעבר למלחמה.
נספח:
תוכלו לקרוא עוד על אל”מ יעקב נמרודי כאן.
הנצחת הנוקמים:
Spylegends.com / Spymedals.com יצרו סט מדליות להנצחת מבצעי המוסד, דוגמת מבצע יהלום.
מטרת מדליות אלה היא:
- לזכור את אלו שנפלו
- לכבד את אלו שפעלו
- להרתיע את המתכננים לפגוע
אומץ לבם של מרגלים כאלה, הן בעת העתיקה והן בעת המודרנית, מוצא ביטוי של כבוד שקט
באתר המוקדש לשימור מורשת הריגול ומשימות המוסד – Spy Legends
באמצעות אוסף המדליות המנציחות שלהם Spy Legends מוקירים את גבורת הסוכנים, כשכל פריט הוא עדות למשימות שעיצבו את ההיסטוריה. מדליות אלה, החרוטות בקודים, סמלים ופרטים מורכבים, אינן רק חפצים; הן זרעי זיכרון, הנושאים את סיפורי האומץ אל העתיד. באמצעות חוברות המבהירות את משמעות המשימות והמבצעים, הן משמשות ככלי חינוכי, המזמינות אותנו להרהר במסירות הנפש שנעשתה בחשאי ובצללים.
קוראי “שוברים מצה” יכולים לקבל הנחה של 10% על מדליות הנצחה אלה באמצעות קוד המבצע: breakingmatzo
מקרה בוחן למיזוג בין מקורות מודיעין באיראן: פריצת ארכיון הגרעין האיראני (2018)
הנה דוגמה לאופן שבו ישראל שילבה מודיעין אנושי (יומינט) ומודיעין אותות (סיגינט) כדי לגנוב את ארכיון הגרעין האיראני, באחד המבצעים הנועזים בהיסטוריה המודרנית.
כמו רגעים עמוקים של תובנות רוחניות, גם המבצע הזה דרש סבלנות, דיוק, ויכולת לראות את מה שאחרים מתעלמים ממנו. הוא מהווה דוגמה חיה לאופן שבו המוסד פעל בתוך הצללים של איראן, וחשף לא רק סודות צבאיים, אלא גם אמיתות עמוקות יותר על תפיסה, ייעוד והתמדה.
מטרת המבצע: לחשוף ולחלץ את ארכיון הגרעין הסודי של איראן שהוסתר בתוך מחסן בטהראן, ובכך לחשוף את עומק ותחבולת שאיפותיה הגרעיניות.
איך ישראל הפכה את הבלתי נראה לגלוי:
סיגינט – יחידה 8200:
- האזינו לשיחות פנימיות של משמרות המהפכה וגורמי גרעין איראניים.
- איתרו זרימות מידע חריגות ליד מחסן חשוד.
- מיפו מצלמות אבטחה, אזעקות ולוחות זמנים של סיורים, ויצרו תוכנית פעולה שקטה.
יומינט – המוסד:
- “עיניים בשטח” אישרו את מה שהלוויינים לא יכלו.
- סוכני שטח שכרו נכס ליד האתר, עקבו אחר צעדי השומרים, ולמדו מתי הבניין ריק.
- אנשים מבפנים מסרו מידע על המנעולים, הקבצים וקצב השמירות בלילה.
סנכרון מקודש – מיזוג בפעולה
- צוות קטן ושקט שילב את שני המקורות הללו, סייבר ואנושי, לאחד.
- בליל המבצע, אזעקות הושתקו על ידי “אצבעות דיגיטליות”, ודלתות נפתחו לא בכוח, אלא מתוך ידע מוקדם.
- סוכנים נכנסו, גילו 50,000 עמודים ו-163 תקליטורים, ויצאו מ-”מאורת השטן” לפני עלות השחר.
כלים, טקטיקות, והד התורה:
- תוכנת AI שצפתה בתבניות כמו שנביא צופה באנשים.
- שיבושי סייבר כדי לערפל את עיני האויב.
- הטעיות והסחות דעת: ניסים טקטיים בעידן המודרני.
החשיפה : המבצע חשף את פרויקט אמאד הסמוי של איראן, תוכנית נשק גרעיני שהוכחשה זמן רב. ראש הממשלה נתניהו עמד בפני העולם באפריל 2018 והציג את האמת. אבל לפני שעשה זאת, חבורה שקטה של מרגלים ומתכנתים כבר כתבה מחדש את מהלך ההיסטוריה.
למה זה חשוב: זה לא היה רק ניצחון צבאי, אלא ניצחון מוסרי. כשם שהתורה מלמדת שהאמת נמצאת מעבר למראית עין, כך גם משימה זו הייתה תלויה בראיית מה שהיה נסתר. מיזוג התבונה והלב, המכונה והנשמה, הצל והאור – זוהי האמנות האמיתית של ריגול רוחני.
לפעמים, על מנת לשנות את העתיד, עלינו ללכת אל החושך, לא כדי להרוס, אלא כדי להאיר. כך נזרעים זרעי השלום, אפילו באדמת החשאיות.
